רבי אברהם ישעיהו קַרֶלִיץ, המכונה "החזון איש" על-שם סדרת ספריו הקדושים, היה מגדולי הדורות האחרונים ומפוסקי ההלכה הבולטים שהכרעותיהם התקבלו בכל תפוצות ישראל.
שמו הקדוש החל להתפרסם מעט לפני מלחמת העולם הראשונה, ובמשך קרוב לשלושה עשורים, עיצב וניווט את דרכה של היהדות החרדית בתקופות סופה וסער ונוכח גלי תהפוכות עולמיים.
למרות שהחזון איש לא נשא באף משרת רבנות רשמית, היה ביתו שבבני ברק תל תלפיות לכל שאלה בהלכה ובהשקפה, וגדולי הדור שיחרו למוצא פיו כאשר ישאל איש בדבר אלוקים.
אישיותו רבת האנפין של מרן החזון איש, מספרת לא רק את סיפורו של יחיד, אלא את סיפורו של דור שלם שראה את עם ישראל בבניינו, בחורבנו ובתקומתו. כרועה צאן ישראל, היה החזון איש המלאך הגואל בחייהם של אלפי ניצולי המחנות ורבבות אלפי העולים לארץ ישראל, שחיפשו משען ומשענה רוחניים לשקם באמצעותם את הריסות עולמם.
בזיכרון הקולקטיבי של עם ישראל, נחקק החזון איש לנצח, כרועה ישראל ומנהיגו, ענק התורה וגדול הפוסקים, אבי הישיבות והטהרה, איש האלוקים הפרוש והמשורר ברוח הקודש, אביהם ואוהבם של ישראל, לוחם מלחמותיהם ועורך מערכותיהם, וכן כמציב גבולה של היהדות החרדית במציאות החיים החדשה בארץ ישראל.
אך טבעי, כי למרות השנים הרבות שחלפו מאז הסתלקותו בשנת תשי"ד, עדיין בוערות הסקרנות והמשיכה להציץ בגווילי ימיו ולהתחקות אחר נתיביו העלומים. רבות סופר ורבות נכתב, ועדיין מביאה עימה כל תקופה שפע זכרונות חדשים שטרם נודעו.
"בית מרן החזון איש" הציב לעצמו מטרה לפתוח אשנב קטן לעולם אפוף זוהר זה, ולהנגישו בפני כל שכבות הציבור, כדי שכל יחיד ויחיד יוכל לקחת ממנו השראה לעולמו הפרטי ולאתגריו הרוחניים.